די מצחיק שהכתבה מתחילה במנטרה של "הפרטת ההשכלה הגבוהה" כאשר בעצם היא עוסקת בדיוק במצב ההפוך: הזרמה נוספת של כסף מהממשלה לאקדמיה הציבורית, ועיקר הטענה היא ביקורת על צורת ההזרמה. הרי זה בדיוק לב הענין בכל גוף מולאם: שבסופו של דבר השליטה בו הינה של הממשלה, לטוב לרע.
מצחיק גם לראות שכל הניתוח של גולדריך מתחיל באמירה שהקטנת ההוצאה הציבורית הינו אינטרס של "האליטה הכלכלית" (ולכן כנראה לא מטרה ראויה?), בעוד שברור שבמקרה זה לא נפגעת המשכורת של אף אחד וההוצאה הציבורית רק גדלה. (שלא לדבר על כך האליטה הכלכלית והאקדמית חד הן מכמעט כל בחינה.)
קשה להשתחרר מן הרושם שכל הנאמר בכתבה מנותק לחלוטין מן הענין עצמו והינו בעצם עוד ביטוי לעמדות פוליטיות כלליות. בייחוד זה ברור מהעובדה שבעצם מדובר בשכתוב של מאמר שנכתב על נושא אחר. מכאן נובע גם חוסר הענין המוחלט בעובדות: לדוגמא, עיון קל בפרטי המרכזים המופיע באתר הקרן לאומית למדע יפריך בקלות הבלים כמו שהמרכזים יהיו באיזה שהוא מובן מחוץ לאוניברסיטאות או מעליהן.